מי היה מאמין שנחגוג את יום האישה במתכונת מלחמה. אבל אם כבר זה קרה בואו נעשה מהלימון לימונדה, ואלו 5 סוגי הנשים שאני רוצה להעלות על נס ולהרים להן בתקופה הזו.
1. נשים בתהליכי פוריות
אני לא יודעת אם אתם מודעים לנושא אבל אלפי נשים ברחבי הארץ נאלצו להפסיק טיפולים בעקבות המלחמה. אולי זה נשמע לכם בקטנה “רק עוד חודש” אבל עבור כל אישה כזו כל חודש הוא קריטי. כל חודש כזה זה עוד חודש שבו היא לא זוכה לתשובה חיובית לחלום הכי גדול שלה. בתוך זה אני רוצה לציין גם את כל אותן הנשים המצפות להריון שבעקבות זה שהבעל במילואים ימי הפוריות שלהם החודש עברו והן גם נאלצות לחכות חודש נוסף. בע”ה בתפילה שה’ ימלא את כל חסרונכן בקרוב.
2. רווקות
מאתגר להיות רווקה בעיתות שלום ועל אחת כמה וכמה בעיתות מלחמה. אולי את לבד בדירה ואין את מי לשתף במתח או את מי לחבק כדי שינחם, או אולי חזרת לבית של ההורים עם כל האחים הנשואים והנכדים שגם הם הגיעו ואין לך פינה שקטה משל עצמך. אולי המלחמה לא מאפשרת לך לצאת לדייט ההוא שכל כך רצית, ואולי כן התחלתם לצאת אבל בינינו – לצאת תוך כדי התרעות ואזעקות זה אחרת. ואם את מאלו שהולכות ומתנדבות ועוזרות לכל מי שזקוק בתקופה הזו אפילו אם אין באמת מי שידאג לך – בכלל שאפו. אני מברכת אותך מכל הלב שבע”ה עוד השנה תזכי לשמוח בבית שלך עם האיש שלך והמלחמה היחידה שתדעו זו מלחמת כריות.
3. שומרות הטהרה
יצא לכם לחשוב איך זה ללכת לטבול בזמן אזעקה? או איך זה לא לחבק אחד את השנייה דווקא בזמנים שהכי זקוקים לחיבוק והרגעה? או לחוות איך זה שהבעל חוזר לאפטר ופתאום הווסת הגיעה? כי זה בהחלט אתגר לא קטן. אני רוצה להרים על נס לכל אותן הנשים והזוגות שלמרות הכל מחזיקים את הבית היהודי ולא מוותרים על קלה כבחמורה. לכל אותן נשים וזוגות שמתאפקים ולא נוגעים, לא כי הם לא רוצים אלא כי כך ה’ ציווה. ולמרות שאף אחד לא רואה ולא יודע וזה רק הם בבית – הם שומרים על טהרת הבית וטהרת עם ישראל. לכל אותן נשים שלמרות הפחד שתתפוס אותן אזעקה באמצע הולכות לטבול ומתפללות במי המקווה עבור עם ישראל. ללא ספק זה דור נשות מצרים מודל 2026
4. מאותגרות זוגית או הורית
אני רוצה להרים כאן לכל מי שיש לה אתגר זוגי או הורי ודווקא במלחמה האתגר מתעצם כי בעצם אין לאן ללכת. בין אם מדובר במריבות עם הילדים או הבעל, מתחים שמתפוצצים בתוך הבית, עייפות שאין לה לאן להתנקז, ותחושה שאת חייבת להמשיך לתפקד גם כשאת מותשת. כל אלו שמתמודדות עם פחדים של הילדים כשהלב שלהן בעצמו רועד. כל מי שמנסה לא להישבר גם כששוב יש מתח בזוגיות ומי יודע מתי המריבה הבאה תגיע?. אם את שם – את לא לבד. עצם זה שאת ממשיכה לקום בבוקר, להכין אוכל, להרגיע, להחזיק את הבית ואת עצמך זו גבורה יומיומית.
5. נשות המילואים, הקבע ושירותי הביטחון
אי אפשר לסיים בלי להזכיר אתכן. הנשים שהבעל שלהן נקרא לדגל בפעם המי יודע כמה במלחמה הזו. נשים שנשארות בבית עם הילדים, עם הדאגה, עם האחריות ועם הלב שמנסה לשדר חוסן גם כשהוא מלא בדאגה. נשים שלומדות להיות גם אמא וגם אבא, גם מרגיעה וגם מודאגת, גם מחזקת את הילדים וגם מחזקת את עצמה. נשים שממשיכות לתפקד ביום יום כאילו הכל רגיל למרות ששום דבר לא באמת רגיל. וגם אתן, נשות הקבע ושירותי הביטחון, שחיות כבר שנים בתוך מציאות שבה הבית והשליחות הלאומית שזורים זה בזה. אתן חלק בלתי נפרד מהחזית, ולרוב החזית השקטה, זו שלא מצלמים ולא מספרים עליה מספיק. תודה לכן על החוסן, על המסירות ועל הלב הגדול שלכן. עם ישראל חי וקיים גם בזכות המסירות שלכן.