על הצלחה וכישלון בקיום יחסים ראשוני

אתמול הייתה לי שיחה עם כלה שלי שהתחתנה בשבוע שעבר
היא אמרה לי משפט שאני שומעת אותו הרבה פעמים: “זה מרגיש כאילו רק אנחנו לא מצליחים ואצל כולם הכל בסדר”
הזכרתי לה גם מה שלמדנו בהדרכה ובעיני מאוד חשוב שכל כלה תדע, כי לפעמים מהלחץ קצת שוכחים:

קודם כל להוציא מהמרחב המיני את המושג “להצליח” בכל מקום שבו יש הצלחה יש כישלון
וברגע שאתם מודדים את עצמכם במושגים של הצלחה או כישלון במרחב המיני מיד יש משקל רב ולחץ על הכפתיים שלכם שלא עוזר ולא מועיל
דבר שני, דווקא בגלל שאין לכם למי להשוות, זה מרגיש כאילו הקשיים רק אצלכם אבל אם נסתכל על העולם – כל דבר בעולם הוא תהליך!
תסתכלו על עונות השנה – העונות לא מתחלפות בין יום, יש עונות מעבר, זה תהליך
תסתכלו על הפרחים והעצים (אפרופו טו בשבט עוד מעט) – אף אחד מהם לא גדל בין לילה, זה תהליך
תסתכלו על ילד שמתחיל ללכת – הוא לא מיד רץ, הוא עומד, עושה צעד, מועד, נופל ורק בסביבות גיל 4 הוא מגיע לשלב בשלות של ריצה ביציבות
גם קיום יחסים הוא תהליך
הוא תהליך פיזיולוגי וגם תהליך רגשי
וכמו שלכל אחד בעולם יש את הזמן שלו ואת הבשלות שלו – כך גם בין בני זוג בתחום האינטימי
לכל אחד מבני הזוג יש את הזמן שלו להיפתח ולהרגיש מוכנ/ה לקיום יחסים
ויש את הזמן של שניכם ביחד עד שזה קורה
יש לפניכם ב”ה 120 שנים של קיום יחסים, בע”ה זה עוד יקרה
(וכמובן יש גם דרכים שאפשר לאפשר לחיבור לקרות, זה משהו שלומדים בהדרכת כלות או אם מישהי רוצה אפשר לקבוע פגישה עם אשת מקצוע אחרי החתונה)

רגע, אז זה אומר שנחכה עד אין קץ?
התשובה היא ברור שלא. ממה שאני רואה אצל רוב הזוגות בתוך החצי שנה עד שנה הם יחוו קיום יחסים באופן מלא
אני חושבת שכלל טוב הוא לראות האם יש התקדמות מפעם לפעם. זאת אומרת אם אתם רואים שבכל פעם אתם מתחברים קצת יותר, שיש יותר תחושה של נינוחות והיכרות עם הגוף, שאין כיווץ וכו’
אם אתם רואים שבמשך תקופה ארוכה – כואב מאוד, אין התקדמות כלשהו מבחינת החיבור, לא מוצאים את מקום החיבור וכו’
אז שווה להתייעץ עם אשת מקצוע שתכוון אתכם (אפשר לפנות אלי בשמחה)