כעס הוא סימן שיצאתי מגדרי ועלי לחזור לבסיס
היום נפגשתי עם זוג לייעוץ ויצא לנו לדבר על כעס.
למה בכלל צריך את הכעס? והאם מותר או איך מותר לכעוס בזוגיות? וקבלו תובנה קטנה אך יקרה.
אני מאמינה שלכל רגש יש סיבה ותכלית. נכון שלא נעים לנו להרגיש אותו אבל לכעס יש תפקיד, אחרת הוא לא היה קיים. אז מה התפקיד של הכעס? לכל בסיס צבאי יש גדר וש״ג שמספקים הגנה ראשונית מפני חדירת אנשים לא קרואים. מה קורה במצב שבו הגדר נפרצת?
הכי הגיוני שמיד כל החמ״ל על הרגליים, אזעקות וצ׳קלקות, נוהל פטיש טורקי ומקפיצים את כל הלוחמים להגן על הבסיס. ומה היה קורה אם מתרחשת חדירה אבל אף אחד לא מוקפץ? אם האזעקות שקטות והחיילים ממשיכים כרגיל? אף אחד מאיתנו לא רוצה לדמיין.
זה בדיוק מה שקורה בזמן כעס. כעס הוא מצב שבו אנחנו יוצאים מגדרנו, במילים אחרות – הגדר שלנו נפרצה. אם עולה בך כעס – זו תגובה נורמלית! קרה כאן משהו שיש לשים עליו את הדעת. אי אפשר לעבור עליו לסדר היום. והכעס מסמן לנו שעלינו לחזור לבסיס, למרכז הפנימי שלנו, לשוב אל עצמנו. רגע רגע, אז זה אומר שאם אני כועסת אני יכולה להגיב איך שאני רוצה?
כאן נכנס תפקיד הש״ג (שומר הגדר) שבודק כל אחד מבאי הבסיס האם יש לו אישור כניסה או לא. לפני כמה שנים סגן הרמטכ״ל בא לביקור באחד מבסיסי צה״ל וחיילים טעו בזיהו והקפיצו את כיתת הכוננות. לפעמים יש כל מיני טריגרים שישר ״מקפיצים״ אצלנו כולנו את המערכת ולא תמיד מדובר בזיהוי מדויק. זאת אומרת שזה בסדר לעמוד על המשמר ולהיות במודעות, זה בסדר גם להרגיש כעס, השאלה היא מה עושים איתו
